אהבה וזוגיות בעידן הרוחני

אהבה וזוגיות בעידן הרוחני

"ובסופו של דבר, האהבה שאתה מקבל, שווה לאהבה שאתה נותן." הביטלס.

מהות האהבה משנה את התייחסותה בהתאם לתפיסת המציאות שלנו, החושים שלנו, אומרים שיש חמישה חושים שבהם אנו קולטים או, דרכם משקפים את המציאות הפנימית והחיצונית. הכוח המוביל את המציאות היא אותה אנרגיה שנקראת אהבה, זהו כוח שמאחד אותנו עם עצמנו ואדם אחר מחוצה לנו כמו משפחה, חברה, קבוצה וזוגיות.

"שימני כחותם על לבך, כחותם על זרועך, כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבתיה".

"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו." שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'.

זוגיות בנויה מכוח דואלי של יין ויאנג, לילה ויום, אור וחושך, זכר ונקבה, איש ואישה, הסינרגיה שמתחוללת בין שני ההפכים נקראת אהבה ושנאה. זוגיות הופכת את ההפכים לישות אחת, יחידה שבה כוחה של אהבה שנעה דרך הלב, דרך המציאות הרגשית שלעיתים מתנהגת ומתנהלת באופן תיאטרלי כמו בהצגה על במה לעיתים היא בהירה וברורה לנו ולעיתים הופכת לאי ודאות תהומית ומפתיעה.

"הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אינם נראים או נשמעים. אפשר להרגיש אותם רק דרך הלב." הלן קלר.

אכן העולם התיאטרלי של האהבה נע בתוכנו ברצפים של שיגעון, היגיון וחוסר היגיון. התאהבות היא חסד בדיוק כמו המפגש של ביצית וזרע ברגע ההתעברות, שבו ברגע מתחיל להתממש הפוטנציאל ללידת הישות הזוגית. ההתאהבות ידועה באופן התנהגותה כלא נורמאלית עד פסיכוטית או, אי שפיות זמנית, אכן אחד ממאפייניה הנו חוסר היגיון מוחלט עד שיגעון מוחלט, זהו כאוס שממנו מתחילים לבנות את בניין האהבה והבנת המהות הרוחנית של החיבור הזוגי. בתרבות היהודית הדרך לחיבור הנשמות, "קבל עם ועדה" נעשה בטקס "החתונה". החתונה הנה מטאפורה רוחנית של מיזוג ואיחוד של חתן וכלה, החתן מטאפורה לכוח עליון רוחני שבא להתחבר עם הכלה שהיא מטאפורה ל"שכינה" לעולם הנפש והרגש, בטקס החופה זו הלידה הרוחנית של הישות הזוגית.

"תמיד יש קצת שיגעון באהבה. אבל תמיד יש קצת היגיון בשיגעון." פרידריך ניטשה.

בתוך הישות הזוגית יש תנועה אינסופית של נתינה וקבלה אחד כלפי השני, ברגע שיש סטגנציה של הזרימה הטבעית הזו של פעם האחד נותן והשני מקבל ולהפך על פי הצורך של כל אינדיבידואל, באות השאלות הכואבות על מהות האהבה מהי.

הספקות הרבים שעולים באופן טבעי בעת שיש משברים בזוגיות לגבי כוחה של אהבה בינו לבינה, מעלות מחשבות לגבי ה"חומר" הזה שממנו עשויה האהבה, האם זה חומר כימי במוח או ממד רוחני, ואם אכן רוחני ה"חומר" הזה באיזה חושים של תפיסת מציאות אנו יכולים להשתמש כדי לדעת ולהבין את מהותו. נדרשת מאתנו חקירה ומציאת כלים שאין בהם ספקות אלא ידיעה , כאמור, "לדעת" זה לאהוב.

"הטל ספק בתנועתה של החמה, אך לעולם אל נא תטיל ספק באהבה." ויליאם שייקספיר.
יגאל אדר M.A.